בקשה למינוי אפוטרופוס – כל מה שצריך לדעת
בקשה למינוי אפוטרופוס היא הליך משפטי חשוב שנועד להגן על זכויותיהם ורווחתם של אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם. אם יש במשפחתכם אדם שמצבו מצריך מינוי כזה, חשוב שתכירו את ההליך על כל צעדיו ומשמעויותיו. הכתבה שלפניכם תספק לכם מבט מקיף על כל ההיבטים הקשורים לנושא – מהו בכלל אפוטרופוס, מי זקוק לו, כיצד מגישים בקשה למינוי, ומה התוצאות וההשלכות האפשריות.
מהו אפוטרופוס?
אפוטרופוס הוא אדם או גוף שממונה על ידי בית משפט לנהל את ענייניו האישיים ו/או הרכושיים של אדם אחר שנמצא "פסול דין", כלומר אינו כשיר לקבל החלטות עבור עצמו. תפקידו של האפוטרופוס הוא לדאוג לשלומו ולאינטרסים של החסוי (פסול הדין), לנהל את רכושו, לייצגו בפני רשויות וצדדים שלישיים, ובאופן כללי לקבל החלטות הנוגעות לחייו.
הסמכויות והאחריות של האפוטרופוס נגזרות מהוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. הוא מחויב לפעול משיקולים של טובת החסוי בלבד, תוך התחשבות ברצונותיו ועידוד עצמאותו ככל האפשר. בה בעת, יש לו סמכויות נרחבות לנהל את רכושו, להשקיע ולבצע עסקאות בשמו (בכפוף לפיקוח של ביהמ"ש במקרים מסוימים).
למי ממנים אפוטרופוס?
החוק בישראל מגדיר שלוש קבוצות עיקריות של אנשים שעבורם ניתן או נדרש מינוי אפוטרופוס:
1. קטינים מתחת לגיל 18, כשההורה אינו מסוגל למלא את תפקידו (למשל עקב מוות, מחלה, מאסר וכו').
2. אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, שאינם מבינים בדבר לדאוג לענייניהם.
3. אנשים שאינם מסוגלים לנהל את ענייניהם זמנית או לצמיתות עקב תאונה, מחלה, גיל מופלג וכד'.
לרוב האפוטרופוס יהיה בן משפחה קרוב, כמו הורה, בן זוג או ילד בוגר, אך לעיתים גם עו"ד חיצוני או תאגיד מתמחה. במקרים מורכבים או במחלוקות משפחתיות, האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל יכול לקבל את התפקיד או למנות מישהו מטעמו.
בדרך כלל יהיה אפוטרופוס אחד לאדם, אך בנסיבות מיוחדות ביהמ"ש יכול למנות מספר אפוטרופוסים או לפצל את הסמכויות ביניהם (למשל, אחד לגוף ואחד לרכוש).
מה ההליך למינוי אפוטרופוס?
את הבקשה למינוי יש להגיש לבית משפט לענייני משפחה שבאזור מגוריו של האדם שעבורו מבוקש המינוי. הגשת הבקשה כרוכה במילוי טפסים ייעודיים ובצירוף מסמכים רלוונטיים, כגון:
1. בקשה מנומקת בכתב הכוללת את פרטי המבקש והאדם שעבורו מתבקש המינוי.
2. תעודת רופא או פסיכיאטר המעידה על מצבו הגופני/נפשי של האדם ועל היעדר כשירותו לנהל את ענייניו.
3. תצהיר של המבקש המפרט את הנסיבות המצדיקות את המינוי ואת התאמתו לתפקיד.
4. הסכמה בכתב של האדם למינוי (במידה ומסוגל לתת הסכמה כזו).
5. תעודות המעידות על הקשר המשפחתי בין המבקש לאדם.
6. פירוט נכסי והתחייבויות האדם, במידה וידועים.
בית המשפט ידון בבקשה בדלתיים סגורות, וייתן החלטה לאחר ששמע את עמדת האדם עצמו (אם אפשרי), בני משפחה נוספים ולעתים גם גורמי מקצוע כמו עו"ס. אם הבקשה תאושר, ייקבעו בהחלטה מהות הסמכויות שיינתנו לאפוטרופוס, משכן, וחובות הדיווח שלו.
במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי למנות בשלב הראשון אפוטרופוס זמני עד שתתקבל החלטה סופית. גם לאחר המינוי, יכולים בני משפחה אחרים שמתנגדים למינוי להגיש התנגדות או בקשה לשינוי תנאי המינוי.
מדובר אם כן בהליך טעון ומורכב, בעל השלכות משמעותיות. מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין בעל ניסיון בתחום כדי להתנהל בו בצורה מיטבית.
מה זכויות וחובות האפוטרופוס?
מרגע שמונה, האפוטרופוס נכנס בנעליו של האדם החסוי ומקבל שליטה כמעט מלאה על חייו:
זכויותיו:
– לקבל החלטות רפואיות, כולל הסכמה או סירוב לטיפולים.
– לנהל חשבונות בנק, להשקיע כספים ולבצע עסקאות בנכסים.
– לייצג בהליכים משפטיים מול צדדים שלישיים.
– לקבוע את מקום מגוריו של האדם ואת סידורי הטיפול בו.
– לקבל מידע ממוסדות ורשויות ולחתום על מסמכים בשמו.
חובותיו:
– לשמור על נכסי האדם ולנהלם בשקידה ובזהירות.
– להימנע מניגוד עניינים ולהעדיף את טובת החסוי בכל עת.
– לערוך דיווחים תקופתיים לאפוטרופוס הכללי ולבית המשפט.
– לשתף את האדם ובני משפחתו, ולקבל את הסכמתם להחלטות משמעותיות.
– לפעול לשיקומו ועצמאותו של האדם ככל הניתן.
מתוקף תפקידו, לאפוטרופוס יש גם מחויבויות משפטיות. אם יפעל ברשלנות או תוך הפרת אמונים, הוא עלול לשאת באחריות אישית לנזקים שייגרמו. במקרים קיצוניים של מעילה בתפקיד, צפויים לו גם הליכים פליליים.
אז מה השיקולים העיקריים במינוי?
בבואנו לשקול האם וכיצד לפעול למינוי אפוטרופוס לקרוב משפחה, חשוב שנתחשב במשתנים הבאים:
– נחיצות: האם המינוי הכרחי או שיש חלופות אפשריות פוגעניות פחות?
– דחיפות: עד כמה מצבו של האדם מחייב מינוי מיידי מחשש לפגיעה?
– התאמה: מיהו האדם המתאים ביותר למלא את התפקיד מבחינת יכולת, זמינות ויחסים עם החסוי?
– היקף: האם נדרש אפוטרופוס לכל תחומי החיים או רק לעניינים ספציפיים?
– תיאום: האם כל בני המשפחה הרלוונטיים בעמדה אחידה או שיש מחלוקות הדורשות גישור?
– עלויות: מהן ההשלכות הכספיות של ההליך ושל הניהול השוטף?
בהקשר זה כדאי לדעת שקיימות גם אפשרויות ביניים, כמו ייפוי כוח מתמשך, המאפשר ליחיד לקבוע מראש בעצמו מי ינהל את ענייניו בעתיד אם וכאשר לא יוכל לעשות זאת. זו חלופה עדיפה בדרך כלל למינוי אפוטרופוס, בפרט לאנשים מבוגרים.
תופעה נפוצה נוספת היא שהאפוטרופוסים נוטים להגן יתר על המידה על האדם שעליו הם מופקדים, ולמעשה מגבילים את חירותו יותר מהנדרש. חשוב לזכור שהמטרה איננה רק לשמור על החסוי, אלא בעיקר לסייע לו למצות את הפוטנציאל האישי והתפקודי שלו.
קשיים וסכסוכים נוספים יכולים לצוץ סביב חלוקת עומס הטיפול, חוסר שקיפות לגבי ענייני הרכוש, או התנגדויות של האדם עצמו למינוי או לזהות האפוטרופוס. כל אלו מצריכים טיפול עדין ושיתוף פעולה בין כל הנוגעים בדבר.
טיפים להתנהלות נכונה
אם החלטתם לצאת לתהליך של מינוי אפוטרופוס, הנה כמה עצות מעשיות:
1. התייעצו תחילה עם עורך דין מנוסה שמכיר את ההליך ויכול ללוות אתכם בו.
2. שתפו את שאר בני המשפחה, כולל האדם עצמו, והסבירו בכנות את הסיבות למהלך.
3. עשו סדר בענייני הרכוש – רכזו את כל המסמכים, האסמכתאות והמידע הכלכלי הנדרש.
4. צרו קשר עם הרופאים המטפלים וקבלו את חוות דעתם והמלצתם לגבי המינוי.
5. הגדירו בבהירות מה בדיוק יהיו גבולות הסמכות והאחריות של האפוטרופוס.
6. קבעו דרכי תקשורת פתוחה ושקופה בין כל חברי המשפחה הרלוונטיים.
7. היו קשובים לרצונות ולצרכים המשתנים של האדם, ונסו לערב אותו בהחלטות ככל הניתן.
לבסוף, קחו גם בחשבון את ההיבט האנושי והרגשי שמעבר לפן המשפטי. מינוי אפוטרופוס כמוהו כהודאה שאדם אהוב איבד את עצמאותו, וזו תמיד חוויה קשה ומטלטלת עבור כל המעורבים. תנו לגיטימציה למגוון התחושות שעשויות להתעורר – כאב, אובדן, אשמה וגם הקלה. וזכרו שאפוטרופסות, חשובה ככל שתהיה, לעולם לא תחליף יחסים של אהבה, כבוד וקבלה הדדית בין בני המשפחה.